#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 1 'הורו בית דין' ממתי יחשב הוראה שב&quot;ד התחייבו עליה, ומהיכן יש להביא ראיה לזה (3)?	"ל""ק שמואל אמר אין חייבין עד שיאמרו להם מותרים אתם ורב דימי מנהרדעא אמר עד שיאמרו להם מותרים אתם לעשות, ולל""ב להיפך שמואל אמר עד שיאמרו מותרים אתם לעשות ורב דימי אמר מותרים אתם.<p dir=""rtl"">ג' ראיות איכא שאינה הוראה עד שיאמרו מותרים אתם לעשות. אביי אמר מזקן ממרה שאינו חייב עד שיורה לעשות, ר' אבא הביא ראיה מהורו לה ב""ד להנשא, רבינא אמר 'הורו ב""ד לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה', ותו לא מידי.</p>"	הוריות ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. 2 הורו ב""ד והתירו חלב והיחיד חשב שזה שומן ואכלו האם חייב קרבן (כיצד מדויק במשנתנו ומדוע אין לדון כאן משום שאינו שב מידיעתו) והאם משלים לרוב ציבור?"	"רב אמר פטור, ר' יוחנן אמר חייב.<p dir=""rtl"">רמי בר חמא הסתפק ופשט לו רבא מהמשנה 'והלך היחיד ועשה שוגג על פיהם' א&quot;ד ועשה שוגג ועשה על פיהם בשניהם פטור, וא&quot;ד שאמר ועשה שוגג על פיהם אבל שוגג שלא על פיהם חייב.</p><p dir=""rtl"">למאן דמחייב אין לדון כאן שאינו שב מידיעתו, שהרי אם יודע לב&quot;ד שאסור גם הוא לא יאכל.</p><p dir=""rtl"">אמר רבא מודה רב שאינו משלים לרוב ציבור דאמר קרא &quot;בשגגה&quot; עד שיהיו כולם בשגגה אחת.</p>"	הוריות ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 3 'בין שעשו ועשה עמהן בין שעשו ועשה אחריהן בין שלא עשו ועשה' למה ליה למתני כל הני ברישא גבי פטור ובסיפא גבי חיוב?	רישא לא זו אף זו קתני. סיפא זו ואין צריך לומר זו קתני.	הוריות ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: 1 מיהו תלמיד שהגיע להוראה באופן כללי, ומיהו המוזכר במשנה שחייב בהורו ב&quot;ד?	"בסתם ודאי אינו ראוי להוראה אם אינו גמיר וסביר, אביי סבר ה&quot;ה לעניננו אבל רבא דייק מדתני תרתי תלמיד וראוי&nbsp;&nbsp;להוראה ש&quot;מ אפ' גמיר ולא סביר או סביר ולא גמיר.<p dir=""rtl"">אביי אמר אם הוא כשמעון בן עזאי ושמעון בן זומא הוא מזיד, אבל רבא סבר שאף הוא תלמיד ואינו מזיד שטעה במצוה לשמוע דברי חכמים.</p>"	הוריות ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: 2 'זה הכלל התולה בעצמו חייב, התולה בב&quot;ד פטור' מה ריבה הכלל?	רישא לרבות מבעט בהוראה, סיפא לרבות הורו ב&quot;ד וידעו שטעו וחזרו בהם והיחיד לא ידע, ותני והדר מפרש.	הוריות ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: 3 יחיד העושה בהוראת ב&quot;ד האם חייב ומיהו תנא דמתניתין?	"משנתנו פטרה יחיד שעשה בהוראת ב&quot;ד, אמר רב יהודה אמר שמואל דהוא כר' יהודה דדריש &quot;אם נפש אחת תחטא בשגגה בעשותה&quot; הרי אלו ג' מעוטין וחד מהם למעט יחיד שעשה בהורת ב&quot;ד, אבל חכמים המוזכרים בבריתא בתו&quot;כ '...עדיין אני אומר מיעוט קהל שחטאו חייבין שאין ב&quot;ד מביאין על ידיהן פר ...' משמע שאין ב&quot;ד מביאים פר אבל הם חייבים. <p dir=""rtl"">הראיה שמשנתנו היא ר&quot;י שהוא הדורש כהאי גונא גבי אם עלו לא ירדו &quot;זאת היא העולה&quot; הרי אלו ג' מיעוטים, אב&quot;א את הבריתא בתו&quot;כ א&quot;א לומר שהיא כר&quot;י דקתני רוב קהל שחטאו ב&quot;ד מביא על ידיהם פר ואילו ר&quot;י סבר ציבור הוא מביא ולא הב&quot;ד.</p><p dir=""rtl"">רב נחמן אמר שמואל משנתנו כר&quot;מ וחכמים חולקים ששנינו בבריתא 'הורו ועשו רבי מאיר פוטר וחכמים מחייבין' וביאר דעשה היחיד בהוראת ב&quot;ד, אבל אין זה מוכח כלל שאפשר לפרש את הבריתא בכמה אופנים אחרים.</p>"	הוריות ב:		
